|
מאבטחים במקומות ציבוריים: הבעיה והצעה לפתרון הייעוד העיקרי של מאבטחים במקומות ציבוריים הוא לנסות למנוע מטרוריסטים בכלל ומתפוצצים בפרט להיכנס למקומות ציבוריים (כגון קניונים ותחנות מרכזיות) ולממש את זממם להרוג ולפצוע את העוברים ושבים. לשומרים יש תפקיד הרתעתי פסיבי מעצם נוכחותם בשטח ותפקיד אקטיבי הכולל חסימת המחבל ואם ניתן ניטרולו מנשקו/חומר הנפץ שברשותו. מאחר ועד היום, לא נמצא פתרון יצירתי לזיהוי ודאי ולניטרול מחבל מתפוצץ בטווח בטוח, מצופה בפועל ממאבטח לסכן את חייו ולמעשה להקריב את חייו ושלמות גופו ונפשו למען האנשים האחרים המצויים בסביבתו. למעשה נדרש ממנו לחסום בבשרו ובגופו את המתפוצץ. נוצר פער בלתי הגיוני ובלתי נתפס בין מידת הנזק האין סופית הצפויה למאבטח ולבני משפחתו במקרה שהוא פועל "כהלכה" וחוסם בגופו את המתפוצץ, לבין התגמול שחברת האבטחה/החברה המעסיקה אותו בפועל והמדינה מעניקות לו על הסיכון ועל התוצאה של מימוש הסיכון (נכות קשה או מוות של המאבטחים). במילים פשוטות, המאבטחים מסכנים את חייהם בשביל שכר מינימום לשעה שלעיתים קרובות הוא פחות מ 20 ₪ לשעה. בעולם קפיטליסטי ציני שבו לרוב ערכו של האדם נמדד בשכר העבודה הניתן לו, מוגדרת קבוצה גדולה של אנשים ככאלו שהחיים שלהם שווים מעט מאד לחברה הישראלית. החברה הישראלית מסכימה שחלק מבניה, אלו שבחרו מרצון או מתוך נסיבות של אילוץ תעסוקתי להיות מאבטחים, יסכנו את חייהם ובמקרה הצורך יקריבו את חייהם עבור ברי המזל שיכולים להימנע מהתפקיד כפוי הטובה של השמירה. הבעיה היא שלמעט באותם מקרי קיצון בהם מגיע מחבל מתפוצץ למקום ציבורי, עבודת השמירה היא עבודה שגרתית שאינה דורשת לרוב השכלה או התמחות ובעיקרה היא נוכחות פסיבית או בדיקת תיקים. אם כך, אז מה עושים? הבעייתיות שבמצב עלולה להוביל גם להזדמנות. הפתרון הוא בן לפחות שני ממדים:
1. מיפוי מקומות ציבור מסוכנים ותערוף מחודש של שכר המאבטחים.
התעריף הגבוה ביותר יהיה לפחות השכר הממוצע במשק עבור עבודה של 180 שעות חודשיות (לא כולל שבתות, חגים ושעות נוספות).
2. ביטוח חיים בשווי מיליון דולר לפחות ו/או ביטוח אובדן כושר עבודה ופיצוי על נכות בשווי דומה לכל מאבטח שנרצח מפיגוע או נהיה נכה בתוצאה מכך. כיצד הדבר יעשה?
בדרכים אלו יכולה מדינת ישראל לפתור את בעיית חוסר ההוגנות שלה כלפי מאבטחייה העומדים בשערי מקומות הציבור ושומרים בגופם על שלום הציבור. מאבטחים אלו ובני משפחותיהם לא יהיו צרכים להיות תלויים בתרומות שינסו לגייס בעבורם אנשים טובים ולא יהיו תלויים בלעדית ברשויות הרווחה. הם יהיו מוגנים באמצעות החוק ויהיו בנוסף זכאים לשכר המשקף בצורה הוגנת יותר את מידת הסיכון אליו הם חשופים ולפיצוי ושיפוי נדיבים כאשר יאלצו בפועל להיות המגן האנושי של שאר האזרחים.
בברכה
|